<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתס"ח</h1>
<h2>דף כד:</h2>
על ראובן שקבל עליו שני עדים שנגעו בעדותם ולאחר שהעידו בבית דין רצה לפסול העדות יען כי הם נגעו בעדותן. נראה דראובן אינו יכול לחזור בו אחר שקבל אותם והעידו בבית דין דהא לאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו דהלכתא כחכמים והעדת העדים כגמר דין דמי כדאיתא בפרק שבועת העדות [שבועות ל' ע"ב]. והוה ליה כההיא דיש נוחלין [ב"ב קכ"ז ע"ב] עבדי גנבת וכו' רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו, ומה גמר דין יש לשם או מי ישב בדין אלא ודאי שכיון שאין אחר מעשים אלה כלום שהעידו העדים דתו לא מצו מסהדי בענין אחר דכיון שהגידו שוב אינן חוזרין ומגידין, וכן כשנשבע הבעל דין על פי שכנגדו הוה ליה כגמר דין לגבי דיינין שכיון שאמרו איש פלוני אתה זכאי שוב אינם רגילין לישא וליתן בדין.
